חזור

ארמון בישופים

8°C
רחוב קתדרלה 5, מחוז טלשיי
לשמוע
מסלולים

טלשיי שהוקמה באדמות הקורשים מוזכרת כבר מ 1450. ב1791 העיר קבלה זכויות מגדבורג. באותה שנה נזירים ברנרדיניים בנו כנסיית לבנים על גבעה, שב1926 לאחר הקמת הנהלה הדתית של האזור הפכה לקתדרלה. ב1793 הוקם בית הספר הראשון, ב1875 הוקמה בעיר ישיבה שב1941 הועברה לקליבלנד, ארה"ב. העיר טלשיי התפתחה במהירות בסוף המאה ה19 ובתקופת בין המלחמות. ב1932 נסלל קו הרכבת הראשון והוא הפך להיות מאיץ הצמיחה של עיר הבירה של אזור ז'מייטיה יחד עם פיתוח התעשיה ופיתוח היוזמות הציבוריות. רשת מבנים של אדריכלות מודרנית היא הירושה המעידה על ההתפתחות המואצת של טלשיי בתקופת בין המלחמות.

גם היום שומעים בתקשורת את המושג "הוותיקן של ז'מיצ'יי", כך נקרא קומפלקס המבנים השייכים למנהל הבישופים המחוזי של ז'מיציי. אם נדפדף בעיתונים של בין המלחמות נגלה שמשמעות הקומפלקס הייתה גדולה אפילו יותר בזמנים ההם. העיתון "לייטובוס איידאס" מ19 לאוגוסט 1930 כותב: "הארמון מאד מרווח, נח ויפה עם ציוד חדיש. וגם עומד במקום היפה ביותר בעיר טלשיי".

ב1926 כשהוקמה הפרובינציה הכנסייתית של ליטא הנהלת הבישופים של ז'מייצ'יי חולקה לשלוש הנהלות אזוריות חדשות: קאונס, פנבז'יס וטלשיי. תכנון ארמון הבישופים החדש היה אתגר כל כך גדול עד כדי כך שפנו למספר ארכיטקטים של עיר הבירה הזמנית של ליטא דאז – קאונס: את הארמון תכנן פובילס טרצ'קובס, צורות נאו בארוקיות הוסיף לו ולדימיר דובנצקי, עזרו גם מומחים מקלייפדה. לבניין הארמון הדו קומתי בעל שני האגפים הוקדשו רבע מיליון ליטס. הפתרון האדריכלי למבנה בסגנון הנאו ברוק קיבל השראה ממבנים סמוכים.

בקומה הראשונה של ארמון הבישופים התקיימו פעילויות שונות, כאן התמקמו ארכיון, משרדי הנהלת הבישופים, מזנון וחדר אוכל. בקומה השנייה מתחת לגג הדו שיפועי התגורר הבישוף (עד למלחמה הבישוף הראשון של הנהלת הבישופים בטלשיי היה יוסטינס סטאוגייטיס), והיו שם חדרי אורחים, אולם אירועים וקפלה.

ב2018 המבנה עבר שיפוץ יסודי, וגם היום יושבים בו משרדי הנהלת הבישופים של טלשיי.

ארמון בישופים

רחוב קתדרלה 5, מחוז טלשיי

טלשיי שהוקמה באדמות הקורשים מוזכרת כבר מ 1450. ב1791 העיר קבלה זכויות מגדבורג. באותה שנה נזירים ברנרדיניים בנו כנסיית לבנים על גבעה, שב1926 לאחר הקמת הנהלה הדתית של האזור הפכה לקתדרלה. ב1793 הוקם בית הספר הראשון, ב1875 הוקמה בעיר ישיבה שב1941 הועברה לקליבלנד, ארה"ב. העיר טלשיי התפתחה במהירות בסוף המאה ה19 ובתקופת בין המלחמות. ב1932 נסלל קו הרכבת הראשון והוא הפך להיות מאיץ הצמיחה של עיר הבירה של אזור ז'מייטיה יחד עם פיתוח התעשיה ופיתוח היוזמות הציבוריות. רשת מבנים של אדריכלות מודרנית היא הירושה המעידה על ההתפתחות המואצת של טלשיי בתקופת בין המלחמות.

גם היום שומעים בתקשורת את המושג "הוותיקן של ז'מיצ'יי", כך נקרא קומפלקס המבנים השייכים למנהל הבישופים המחוזי של ז'מיציי. אם נדפדף בעיתונים של בין המלחמות נגלה שמשמעות הקומפלקס הייתה גדולה אפילו יותר בזמנים ההם. העיתון "לייטובוס איידאס" מ19 לאוגוסט 1930 כותב: "הארמון מאד מרווח, נח ויפה עם ציוד חדיש. וגם עומד במקום היפה ביותר בעיר טלשיי".

ב1926 כשהוקמה הפרובינציה הכנסייתית של ליטא הנהלת הבישופים של ז'מייצ'יי חולקה לשלוש הנהלות אזוריות חדשות: קאונס, פנבז'יס וטלשיי. תכנון ארמון הבישופים החדש היה אתגר כל כך גדול עד כדי כך שפנו למספר ארכיטקטים של עיר הבירה הזמנית של ליטא דאז – קאונס: את הארמון תכנן פובילס טרצ'קובס, צורות נאו בארוקיות הוסיף לו ולדימיר דובנצקי, עזרו גם מומחים מקלייפדה. לבניין הארמון הדו קומתי בעל שני האגפים הוקדשו רבע מיליון ליטס. הפתרון האדריכלי למבנה בסגנון הנאו ברוק קיבל השראה ממבנים סמוכים.

בקומה הראשונה של ארמון הבישופים התקיימו פעילויות שונות, כאן התמקמו ארכיון, משרדי הנהלת הבישופים, מזנון וחדר אוכל. בקומה השנייה מתחת לגג הדו שיפועי התגורר הבישוף (עד למלחמה הבישוף הראשון של הנהלת הבישופים בטלשיי היה יוסטינס סטאוגייטיס), והיו שם חדרי אורחים, אולם אירועים וקפלה.

ב2018 המבנה עבר שיפוץ יסודי, וגם היום יושבים בו משרדי הנהלת הבישופים של טלשיי.

התגובה שלך

Siųsti
התגובה נשלחה בהצלחה!