בית הספר למקצועות האומנות

טלשיי שהוקמה באדמות הקורשים מוזכרת כבר מ1450. ב1791 העיר קבלה זכויות מגדבורג. באותה שנה נזירים ברנרדיניים בנו כנסיית לבנים על גבעה, שב1926 לאחר הקמת הנהלה הדתית של האזור הפכה לקתדרלה. ב1793 הוקם בית הספר הראשון, ב1875 הוקמה בעיר ישיבה שב1941 הועברה לקליבלנד, ארה”ב. העיר טלשיי התפתחה במהירות בסוף המאה ה19 ובתקופת בין המלחמות. ב1932 נסלל קו הרכבת הראשון והוא הפך להיות מאיץ צמיחה של עיר הבירה של אזור ז’מייטיה יחד עם פיתוח התעשיה ויוזמות ציבוריות. רשת מבנים של אדריכלות מודרנית היא הירושה המעידה על ההתפתחות המואצת של טלשיי בתקופת בין המלחמות.

ב4 לאוקטובר 1936 נחנכו חגיגית בטלשיי שלושה מבנים חדשים שנבנו בסגנון מודרני. ביניהם אולם הקוריה של ההנהלה הדתית של טלשיי ששימש לתאטרון, הגימנסיה החדשה על שם מותיוס ולנצ’יוס, ומבנה חדש לבית הספר למקצועות האומנות שפעל כבר מספר שנים והדירקטור שלו היה קרוליס שימוניס שאת השכלתו קיבל בפראג.

“אדריכל צעיר וכשרוני ולא כל כך ידוע שכנראה לא ממש את עצמו, בנה בקאונס מספר בתים שנחרטו בזיכרון, לאחר מכן עבר לטלשיי ויצר שם כנסיה רוסית אורתודוקסית קוביסטית מיוחדת. אך רוח האי מימוש מרחפת מעל שמו בהסטורית האדריכלות של ליטא” – כך בכבוד כתבה חוקרת האדריכלות מריה אונישצ’יק על הארכיטקט וסבולוד קופילוב. מבנה בית הספר למקצועות האומנות לא הגיע ברעיון שלו לרמת השלמות של הכנסייה האורתודוכסית אבל אותה חוקרת קראה לו בדייקנות “ארמון קונסטרוקטיביסטי”.

מספר אגפים המחוברים ביניהם בצורה חכמה, קטעי לבנים אדומות המתאימות לצבע הגג ומשלימות את החזית הלבנה – יכול להיות שאדריכלות כזו של בית הספר נתנה השראה לתלמידים לשלב במקצועות האומנות את עקרונות האמנות. מבית הספר הזה התחילה והתפתחה גם הפקולטה לאומנות של טלשיי השייכת לאקדמיה לאומנות של וילנה. הריהוט שנוצר בפקולטה נשלח לארצות הברית ובתערוכה בניו יורק קיבל מדלית זהב ב1939.

ב1959 החל לפעול במקום הטכניקום לאומנות דקורטיבית של טלשיי. כיום המבנה שייך לפקולטה של טלשיי, קולגיית ז’מייטיה, ופועל בו אינקובטור אמנויות.