חזור

בית הקולנוע “רומובה”

4°C
שדרת לייסבס 54., קובנה
לשמוע
מסלולים

” שוב האגדה התנפצה….. והייתה אגדה כזו, שבקרוב בשדרת לייסבס יפתח בית קולנוע שלידו באותו מבנה יהיה גם בית הקפה המודרני ביותר בעיר. והנה, בית קולנוע יש אבל בית הקפה איננו…” – כך בנימה אירונית מתחיל המאמר מ8 לאפריל 1940 בעתון “לייטובוס איידאס” המוקדש לבית הקולנוע “רומובה”. בהמשך המאמר לא נחסכו מחמאות מבוני בית הקולנוע אנטנס ופטרס סטייקוניי ש”לא חסכו בנוחיות וביופי הנשקף לעיני מבקרי הקולנוע”. אבל בואו נתחיל מהתחלה.

לשדרת לייסבס תקופת בין המלחמות אפשר היה לקרוא “שדרת בתי הקולנוע” כאן פעלו 12 בתי קולנוע. תופעה זו מאפיינת את תחילת המאה ה20, ובית הקולנוע “רומובה” היה האחרון שנבנה בליטא החופשית. המלחמה המתקרבת השפיעה על בנייתו, ובעלי הפרוייקט אנטנס ופטרס סטייקוניי נאלצו לדחות את התחלת הבניה בגלל השתתפותם בתרגילים צבאיים.

בית הקולנוע היה מרווח ומקורי ביותר, “כמו בפריס”, כך נאמר על התכנון המודרני של בית הקולנוע בעל 687 המקומות שתכנן האדריכל ניקולאי מצ’ולסקי , מודרנית הייתה גם מערכת התכנון החדישה שתוכננה באולם. לאקוסטיקה הטובה הוסיפה הצורה המעוגלת של האולם, וגם החומרים המיוחדים בהם צופו הקירות והתקרה הקשתית שתוכננה על ידי המהנדס פרנס מרקונס, האדריכל הראשון שתכנן בליטא קשתות מקונסטרוקציות של ברזל ובטון מזוין. הצורות המעוגלות לא נפקדות גם מהחללים האחרים של בית הקולנוע. המומחים משייכים את התופעה לאסטטיקה של “סטרים ליין” שהיתה אז אופנתית בארצות הברית, (נקראת גם “סגנון ארט-דקו מאוחר”).המבנה הוקם בעומק המגרש ולפניו נוצר חלל ציבורי חמים, כאילו עוד פואייה נוסף, רק תחת חלל השמיים.

החזית בסגנון הארט-דקו של “רומובה” הפכה באופן מידי לאייקון, במיוחד בגלל המיגדלון מזכוכית שאותו לא הספיקו להאיר בגלל פרוץ המלחמה. הטירה המודרנית שגרמה לרוב תושבי קאונס להתאהב בקולנוע היא כיום בית הקולנוע העתיק בליטא. מענין שהמילה הבלטית “רומובה” נשארה כשם של בית הקולנוע גם בתקופת הכיבוש הסובייטי כשהתוכן היה בשליטת הועדה הממשלתית של תעשיית הקולנוע.

לפי החלטת הקומיסיה האירופית מ2015 הוכנסו ארבעים וארבע מבנים מודרניים מתקופת בין המלחמות בקאונס לרשימת אתרי מורשת הסטורים ביניהם גם המבנה של בית הקולנוע “רומובה”.

בית הקולנוע “רומובה”

שדרת לייסבס 54., קובנה

” שוב האגדה התנפצה….. והייתה אגדה כזו, שבקרוב בשדרת לייסבס יפתח בית קולנוע שלידו באותו מבנה יהיה גם בית הקפה המודרני ביותר בעיר. והנה, בית קולנוע יש אבל בית הקפה איננו…” – כך בנימה אירונית מתחיל המאמר מ8 לאפריל 1940 בעתון “לייטובוס איידאס” המוקדש לבית הקולנוע “רומובה”. בהמשך המאמר לא נחסכו מחמאות מבוני בית הקולנוע אנטנס ופטרס סטייקוניי ש”לא חסכו בנוחיות וביופי הנשקף לעיני מבקרי הקולנוע”. אבל בואו נתחיל מהתחלה.

לשדרת לייסבס תקופת בין המלחמות אפשר היה לקרוא “שדרת בתי הקולנוע” כאן פעלו 12 בתי קולנוע. תופעה זו מאפיינת את תחילת המאה ה20, ובית הקולנוע “רומובה” היה האחרון שנבנה בליטא החופשית. המלחמה המתקרבת השפיעה על בנייתו, ובעלי הפרוייקט אנטנס ופטרס סטייקוניי נאלצו לדחות את התחלת הבניה בגלל השתתפותם בתרגילים צבאיים.

בית הקולנוע היה מרווח ומקורי ביותר, “כמו בפריס”, כך נאמר על התכנון המודרני של בית הקולנוע בעל 687 המקומות שתכנן האדריכל ניקולאי מצ’ולסקי , מודרנית הייתה גם מערכת התכנון החדישה שתוכננה באולם. לאקוסטיקה הטובה הוסיפה הצורה המעוגלת של האולם, וגם החומרים המיוחדים בהם צופו הקירות והתקרה הקשתית שתוכננה על ידי המהנדס פרנס מרקונס, האדריכל הראשון שתכנן בליטא קשתות מקונסטרוקציות של ברזל ובטון מזוין. הצורות המעוגלות לא נפקדות גם מהחללים האחרים של בית הקולנוע. המומחים משייכים את התופעה לאסטטיקה של “סטרים ליין” שהיתה אז אופנתית בארצות הברית, (נקראת גם “סגנון ארט-דקו מאוחר”).המבנה הוקם בעומק המגרש ולפניו נוצר חלל ציבורי חמים, כאילו עוד פואייה נוסף, רק תחת חלל השמיים.

החזית בסגנון הארט-דקו של “רומובה” הפכה באופן מידי לאייקון, במיוחד בגלל המיגדלון מזכוכית שאותו לא הספיקו להאיר בגלל פרוץ המלחמה. הטירה המודרנית שגרמה לרוב תושבי קאונס להתאהב בקולנוע היא כיום בית הקולנוע העתיק בליטא. מענין שהמילה הבלטית “רומובה” נשארה כשם של בית הקולנוע גם בתקופת הכיבוש הסובייטי כשהתוכן היה בשליטת הועדה הממשלתית של תעשיית הקולנוע.

לפי החלטת הקומיסיה האירופית מ2015 הוכנסו ארבעים וארבע מבנים מודרניים מתקופת בין המלחמות בקאונס לרשימת אתרי מורשת הסטורים ביניהם גם המבנה של בית הקולנוע “רומובה”.

התגובה שלך

Siųsti
התגובה נשלחה בהצלחה!