חזור

בית מגורים

9°C
רחוב טלשיי 16, מחוז פלונגה
לשמוע
מסלולים

העיר פלונגה מוזכרת במקורות הכתובים ב1567, בשנת 1792 העיר קבלה זכויות של מגדבורג אך לא הספיקה להשתמש בהן. לאחר החלוקה השלישית של הרפובליקה המשותפת ליטא-פולין (ז'צ'פוספוליטא) ב1795 שלטה בעיר משפחתו של הגרף זובוב, שממנה נקנתה אחוזת פלונגה בידי הדוכס אוגינסקי, בסוף המאה ה19. משפחת אוגינסקי הקימו באחוזה את אחד מבתי הספר הראשונים למוסיקה בליטא.

ב1923 היו הליטאים 55 אחוז מתושבי העירה, היהודים 44 אחוז. ליהודים היו שייכים רוב בתי העסק בעיר. המשפחות היותר עשירות השתכנו ברחוב ויטאוטס שנבנה בתקופת בין המלחמות. בתקופה זו הושפעה התפתחות העיר על ידי קו רכבת, מפעל לעיבוד כותנה בשם "קוצ'יסקיס – פבדינסקיי", פעילות בתי העסק של היהודים ותעשיית מוצרי החקלאות של הכפריים בסביבה. ב1941 הושמדה כמעט כל הקהילה היהודית של פלונגה. לאחר מלחמת העולם השנייה השתנו פני העיר לחלוטין, תוכנן שהעיר תהפוך למרכז התעשייתי של האזור אך זה לא קרה. כיום אתם מוזמנים לטיל בחלק ההיסטורי של העיר, ללמוד אילו אנשים בנו אותה ולגלות את סימני ההתפתחות של המקום בתקופת בין המלחמות.

שמו של רחוב טלשיי הפך לרחוב א. סמטונה ב1932 כאשר ביקר במקום נשיא המדינה שחנך את קו הרכבת החדש לעיר. כאן פעלו חנויות יהודים ושווקים רבים, שהמקומיים קראו להם "יומרקס".

המבנה נבנה ב1932 ברחוב א. סמטונה דאז, הבנין היה מפואר ובעל אלמנטים קלאסיים, התגוררה בו משפחתו של הכתב והמשפטן אנטנס רגאוסקס. בבנין פעל גם משרד נוטריון.
אנטנס רגאוסקס היה גם חבר הועדה בגדוד פלונגה השייך לארגון יורי ליטא, כמו כן היה פעיל בקבוצת התיאטרון של ארגון צעירי ליטא (יאונהלייטוביי). יותר מאוחר המשפטן עזב למערב והתגורר בשיקאגו, ארה"ב, שם כתב מאמרים רבים בעיתונות הליטאית של יוצאי ליטא בנושאי תרבות ופוליטיקה.

תושבים מקומיים מספרים שבמבנה פעלה מסעדה, ותקופה מסוימת לאחר תחילת המלחמה התגוררו בו חיילים רוסים. כיום בבניין ישנן דירות מגורים. המבנה שמר על איפייוני הצורה החיצונית העיקריים שלו ועל נפחו. בתקופת הכבוש הסובייטי הרחוב שינה את שמו מא. סמטונס ל ו. קפסוקס, פעיל סובייטי. לאחר מכן הוחזר לו השם טלשיי.

בית מגורים

רחוב טלשיי 16, מחוז פלונגה

העיר פלונגה מוזכרת במקורות הכתובים ב1567, בשנת 1792 העיר קבלה זכויות של מגדבורג אך לא הספיקה להשתמש בהן. לאחר החלוקה השלישית של הרפובליקה המשותפת ליטא-פולין (ז'צ'פוספוליטא) ב1795 שלטה בעיר משפחתו של הגרף זובוב, שממנה נקנתה אחוזת פלונגה בידי הדוכס אוגינסקי, בסוף המאה ה19. משפחת אוגינסקי הקימו באחוזה את אחד מבתי הספר הראשונים למוסיקה בליטא.

ב1923 היו הליטאים 55 אחוז מתושבי העירה, היהודים 44 אחוז. ליהודים היו שייכים רוב בתי העסק בעיר. המשפחות היותר עשירות השתכנו ברחוב ויטאוטס שנבנה בתקופת בין המלחמות. בתקופה זו הושפעה התפתחות העיר על ידי קו רכבת, מפעל לעיבוד כותנה בשם "קוצ'יסקיס – פבדינסקיי", פעילות בתי העסק של היהודים ותעשיית מוצרי החקלאות של הכפריים בסביבה. ב1941 הושמדה כמעט כל הקהילה היהודית של פלונגה. לאחר מלחמת העולם השנייה השתנו פני העיר לחלוטין, תוכנן שהעיר תהפוך למרכז התעשייתי של האזור אך זה לא קרה. כיום אתם מוזמנים לטיל בחלק ההיסטורי של העיר, ללמוד אילו אנשים בנו אותה ולגלות את סימני ההתפתחות של המקום בתקופת בין המלחמות.

שמו של רחוב טלשיי הפך לרחוב א. סמטונה ב1932 כאשר ביקר במקום נשיא המדינה שחנך את קו הרכבת החדש לעיר. כאן פעלו חנויות יהודים ושווקים רבים, שהמקומיים קראו להם "יומרקס".

המבנה נבנה ב1932 ברחוב א. סמטונה דאז, הבנין היה מפואר ובעל אלמנטים קלאסיים, התגוררה בו משפחתו של הכתב והמשפטן אנטנס רגאוסקס. בבנין פעל גם משרד נוטריון.
אנטנס רגאוסקס היה גם חבר הועדה בגדוד פלונגה השייך לארגון יורי ליטא, כמו כן היה פעיל בקבוצת התיאטרון של ארגון צעירי ליטא (יאונהלייטוביי). יותר מאוחר המשפטן עזב למערב והתגורר בשיקאגו, ארה"ב, שם כתב מאמרים רבים בעיתונות הליטאית של יוצאי ליטא בנושאי תרבות ופוליטיקה.

תושבים מקומיים מספרים שבמבנה פעלה מסעדה, ותקופה מסוימת לאחר תחילת המלחמה התגוררו בו חיילים רוסים. כיום בבניין ישנן דירות מגורים. המבנה שמר על איפייוני הצורה החיצונית העיקריים שלו ועל נפחו. בתקופת הכבוש הסובייטי הרחוב שינה את שמו מא. סמטונס ל ו. קפסוקס, פעיל סובייטי. לאחר מכן הוחזר לו השם טלשיי.

התגובה שלך

Siųsti
התגובה נשלחה בהצלחה!