המסלול הכללי
433 ק"מ
79 שעות
27 שעות
6 שעות30 דקות
אפליקציה לנייד
למרות שבתקופת הרפובליקה הראשונה התפתחה התעשייה באופן מואץ נשארה החקלאות תחום הייצור העיקרי במדינה. בנק הקרקעות שנוסד ב1924 היה המשרד החשוב ביותר שנתן הלוואות בתחום החקלאות, לכן ללא שאלות נבחר המגרש לבניית הבנק בלבה של העיר.
מתכנן הבנק האדריכל קרוליס ריסונס לקח בחשבון שמבנה הבנק יהיה בשכנות למוזיאון המלחמה ולכן לא ניסה להבליט יותר מדי את הצורה החיצונית של המבנה. צורות קלאסיות מאופקות וברורות התאימו לסגנון האדריכלי של בניית מבני הבנקים דאז, ששילבו רציונליזם ופונקציונליזם כאחד. עיצוב הפנים המאופק היה פתרון כלכלי והגייני. “מתקנים יקרים, קישוטי גבס ועיטורים שונים המקשטים את עיצוב הפנים אבל אוגרים את האבק – אינם קיימים בבנק החדש” כתב העתון “לייטובוס איידאס” ב1935.
במבנה שבנייתו הסתיימה ב1935 התיישב גם משרד החוץ של רפובליקת ליטא. השכנות הזו כלל לא מוזרה בהתייחס לכך שאז לא היה צורך לבנות מבנים מיועדים לצרכי הממשלה שכן כולם חיכו להחזרת עיר הבירה וילניוס לליטא.
הגרמנים שכבשו את ליטא הקימו במקום בסיס אזורי. השלטון הסובייטי העביר לכאן את אוניברסיטת קאונס (מאוחר יותר המכון הפוליטכני של קאונס), התכנון הפנימי של הבניין הותאם לייעוד החדש. ב1964 עיצוב הפנים התקשט בויטרז’ של סטסיס אושינסקס “סטודנטים בעבודה”.
כיום פועלת עדיין במבנה האוניברסיטה הטכנולוגית של קאונס וגם מוזיאון האוניברסיטה. את העובדה שבעבר נקבעו כאן גורלות החקלאים אפשר לנחש אם מסתכלים על התבליטים בתקרה המראים את ראשי הכפריים. הפסל של התבליטים ברנרדס בוצ’ס – בעלה של המשוררת הידועה מהתקופה הסובייטית סלומאה נריס.
לפי החלטת הקומיסיה האירופית מ2015 הוכנסו ארבעים וארבע מבנים מודרניים מתקופת בין המלחמות בקאונס לרשימת אתרי מורשת הסטורים ביניהם גם בנק הקרקעות לשעבר.
אתם מוזמנים לבקר גם באתרי מורשת נוספים שהוכנסו לרשימת המורשת ההסטורית הארופאית – מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטס הגדול, מוזיאון לאומנות על שם מ. צ’רליוניס, מבנים של “פז’נגה” (התקדמות) והמבנה הנקרא “פיאנוצנטרס” (מרכז החלב) ובית הקולנוע הוותיק ביותר בליטא כיום “רומובה”.
למרות שבתקופת הרפובליקה הראשונה התפתחה התעשייה באופן מואץ נשארה החקלאות תחום הייצור העיקרי במדינה. בנק הקרקעות שנוסד ב1924 היה המשרד החשוב ביותר שנתן הלוואות בתחום החקלאות, לכן ללא שאלות נבחר המגרש לבניית הבנק בלבה של העיר.
מתכנן הבנק האדריכל קרוליס ריסונס לקח בחשבון שמבנה הבנק יהיה בשכנות למוזיאון המלחמה ולכן לא ניסה להבליט יותר מדי את הצורה החיצונית של המבנה. צורות קלאסיות מאופקות וברורות התאימו לסגנון האדריכלי של בניית מבני הבנקים דאז, ששילבו רציונליזם ופונקציונליזם כאחד. עיצוב הפנים המאופק היה פתרון כלכלי והגייני. “מתקנים יקרים, קישוטי גבס ועיטורים שונים המקשטים את עיצוב הפנים אבל אוגרים את האבק – אינם קיימים בבנק החדש” כתב העתון “לייטובוס איידאס” ב1935.
במבנה שבנייתו הסתיימה ב1935 התיישב גם משרד החוץ של רפובליקת ליטא. השכנות הזו כלל לא מוזרה בהתייחס לכך שאז לא היה צורך לבנות מבנים מיועדים לצרכי הממשלה שכן כולם חיכו להחזרת עיר הבירה וילניוס לליטא.
הגרמנים שכבשו את ליטא הקימו במקום בסיס אזורי. השלטון הסובייטי העביר לכאן את אוניברסיטת קאונס (מאוחר יותר המכון הפוליטכני של קאונס), התכנון הפנימי של הבניין הותאם לייעוד החדש. ב1964 עיצוב הפנים התקשט בויטרז’ של סטסיס אושינסקס “סטודנטים בעבודה”.
כיום פועלת עדיין במבנה האוניברסיטה הטכנולוגית של קאונס וגם מוזיאון האוניברסיטה. את העובדה שבעבר נקבעו כאן גורלות החקלאים אפשר לנחש אם מסתכלים על התבליטים בתקרה המראים את ראשי הכפריים. הפסל של התבליטים ברנרדס בוצ’ס – בעלה של המשוררת הידועה מהתקופה הסובייטית סלומאה נריס.
לפי החלטת הקומיסיה האירופית מ2015 הוכנסו ארבעים וארבע מבנים מודרניים מתקופת בין המלחמות בקאונס לרשימת אתרי מורשת הסטורים ביניהם גם בנק הקרקעות לשעבר.
אתם מוזמנים לבקר גם באתרי מורשת נוספים שהוכנסו לרשימת המורשת ההסטורית הארופאית – מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטס הגדול, מוזיאון לאומנות על שם מ. צ’רליוניס, מבנים של “פז’נגה” (התקדמות) והמבנה הנקרא “פיאנוצנטרס” (מרכז החלב) ובית הקולנוע הוותיק ביותר בליטא כיום “רומובה”.
