חזור

בנין מגורים

(עירית פלונגה ותחנת משטרה בעבר) והמונומנט "לייסווה"

7°C
שדרת לייסווס 8, מחוז פלונגה
לשמוע
מסלולים

העיר פלונגה מוזכרת במקורות הכתובים ב1567, בשנת 1792 העיר קבלה זכויות של מגדבורג. במאה ה19 שלטה בעיר משפחתו של הגרף זובוב, שממנה נקנתה אחוזת פלונגה בידי הדוכס אוגינסקי, בסוף המאה. משפחת אוגינסקי הקימו באחוזה את אחד מבתי הספר הראשונים למוסיקה בליטא, ופארק.

שדירת פלונגה היוקרתית המובילה לכוון פארק האחוזה תוכננה לבקשתו של מיקולס אוגינסקיס ונבנתה בסוף המאה ה19, בשני צדי השדרה נטעו עצי תרזה. בתחילה נקראה השדרה רחוב הבולוואר, לאחר הכרזת עצמאות ליטא נקראה בשם שדרת לייסווס (חופש).
בתקופת הרפובליקה הראשונה של ליטא היה רחוב זה אחד המרכזיים בעיר, בו התמקמו משרדי השלטון: עיריית פלונגה, גימנסיה, תחנת משטרה, בסיס יורים, מסעדה בשם מועדון היורים, בית קולנוע, משרד יערנים, בית מרקחת. לאחר מלחמת העולם השנייה נקרא הרחוב על שם ז'מייטה. לאחר הכרזת עצמאות ליטא הוחזר השם שדרת לייסווס.

בכתובת לייסווס אליה 8 עומד בנין שנבנה לפני מלחמת העולם הראשונה, שבין 1919 עד 1930 שימש כבנין העיריה והייתה בו בעבר תחנת משטרה. בבנין זה עבד ראש עיר פלונגה הראשון, בורוך דוד גולדווסר שכיהן בשנים 1918-1930. ב1928 הוא קיבל מדלית הוקרה של עצמאות ליטא. ב1937 גולדווסר ומשפחתו היגרו לדרום אפריקה. הוא נפטר ב1956.

לקראת יום העשור של עצמאות ליטא המוצהרת, התקבלה החלטה לבנות מונומנט המציין את החופש בשם "לייסווה" את המונומנט שהוא סמל לחופש החלו לבנות ב1928 וסיימו בסוף קיץ 1931. לפני סיום העבודות הרשמי, הציבור הקאתולי שבמקום הביע חוסר שביעות רצון מהעובדה שפסל החופש, פרי עבודתו של המאסטר קליינאוסקיס פוסל בדמות מלאך עם חזה חשוף. הפסל תוכנן לעמוד מול הכנסיה, אבל האינטילגנטים המקומיים לא הסכימו להקמת מונומנט שכולו סמלים נוצריים במקום.

כבר לאחר מספר שנים הפסל שחובל פורק והמשך גורלו לא ידוע. בסיס הבטון שלו פוצץ בעשור השישי של המאה ה20. מונומנט החופש נבנה מחדש בשביעי לספטמבר 1992 לכבוד 200 שנה לעיר פלונגה. הפעם הפסל נעשה מברונזה וקודש ע"י הכנסיה. המונומנט נעשה בידי הפסל וילימס קטוירטיס , פסל המשתייך לבתי המלאכה של האקדמיה לאומנות של וילנה.

בנין מגורים

(עירית פלונגה ותחנת משטרה בעבר) והמונומנט "לייסווה"

שדרת לייסווס 8, מחוז פלונגה

העיר פלונגה מוזכרת במקורות הכתובים ב1567, בשנת 1792 העיר קבלה זכויות של מגדבורג. במאה ה19 שלטה בעיר משפחתו של הגרף זובוב, שממנה נקנתה אחוזת פלונגה בידי הדוכס אוגינסקי, בסוף המאה. משפחת אוגינסקי הקימו באחוזה את אחד מבתי הספר הראשונים למוסיקה בליטא, ופארק.

שדירת פלונגה היוקרתית המובילה לכוון פארק האחוזה תוכננה לבקשתו של מיקולס אוגינסקיס ונבנתה בסוף המאה ה19, בשני צדי השדרה נטעו עצי תרזה. בתחילה נקראה השדרה רחוב הבולוואר, לאחר הכרזת עצמאות ליטא נקראה בשם שדרת לייסווס (חופש).
בתקופת הרפובליקה הראשונה של ליטא היה רחוב זה אחד המרכזיים בעיר, בו התמקמו משרדי השלטון: עיריית פלונגה, גימנסיה, תחנת משטרה, בסיס יורים, מסעדה בשם מועדון היורים, בית קולנוע, משרד יערנים, בית מרקחת. לאחר מלחמת העולם השנייה נקרא הרחוב על שם ז'מייטה. לאחר הכרזת עצמאות ליטא הוחזר השם שדרת לייסווס.

בכתובת לייסווס אליה 8 עומד בנין שנבנה לפני מלחמת העולם הראשונה, שבין 1919 עד 1930 שימש כבנין העיריה והייתה בו בעבר תחנת משטרה. בבנין זה עבד ראש עיר פלונגה הראשון, בורוך דוד גולדווסר שכיהן בשנים 1918-1930. ב1928 הוא קיבל מדלית הוקרה של עצמאות ליטא. ב1937 גולדווסר ומשפחתו היגרו לדרום אפריקה. הוא נפטר ב1956.

לקראת יום העשור של עצמאות ליטא המוצהרת, התקבלה החלטה לבנות מונומנט המציין את החופש בשם "לייסווה" את המונומנט שהוא סמל לחופש החלו לבנות ב1928 וסיימו בסוף קיץ 1931. לפני סיום העבודות הרשמי, הציבור הקאתולי שבמקום הביע חוסר שביעות רצון מהעובדה שפסל החופש, פרי עבודתו של המאסטר קליינאוסקיס פוסל בדמות מלאך עם חזה חשוף. הפסל תוכנן לעמוד מול הכנסיה, אבל האינטילגנטים המקומיים לא הסכימו להקמת מונומנט שכולו סמלים נוצריים במקום.

כבר לאחר מספר שנים הפסל שחובל פורק והמשך גורלו לא ידוע. בסיס הבטון שלו פוצץ בעשור השישי של המאה ה20. מונומנט החופש נבנה מחדש בשביעי לספטמבר 1992 לכבוד 200 שנה לעיר פלונגה. הפעם הפסל נעשה מברונזה וקודש ע"י הכנסיה. המונומנט נעשה בידי הפסל וילימס קטוירטיס , פסל המשתייך לבתי המלאכה של האקדמיה לאומנות של וילנה.

התגובה שלך

Siųsti
התגובה נשלחה בהצלחה!