חזור

המבנה בעבר של התאגיד "פיאנוצנטרס" (מרכז החלב)

6°C
שדרת לייסבס 55/רחוב דאוקנטס 18., קובנה
לשמוע
מסלולים

כשמדפדפים בארכיון של האדריכל, אחד הפעילים ביותר בקאונס בתקופת בין המלחמות ובכל המאה ה20 בכלל, ויטאוטס לנדסברגיס – ז'מקלניס, מגלים את כל הליך תכנון המבנה "פיאנוצנטרס" העומד בלב שדרת לייסבס. מעניין שאת הפתרון למבנה עם הפינות המעוגלות שהיום נחשב אייקון – חיפש האדריכל תקופה ארוכה אך פורייה. הפרויקט שלעזרתו התגייס גם אדריכל חרוץ אחר של תקופת בין המלחמות –קרוליס ריסונס – קיבל דיפלומה ומדלית ברונזה בתערוכה בינלאומית בפריס שנקראה "תערוכה בינלאומית של אומנויות וטכניקות".

הבניין נבנה בשנה אחת בלבד -1932 (נכון שהסתיים סופית ב1934) – זה היה קצב רגיל בעיר שהתפתחה במהירות גבוהה. במגרש צפוף קם מבנה רב פונקציונלי שהתבסס על שלד בטון מזוין, דבר שפתח אפשרויות לתכנון פנים חופשי יותר. בקומה הראשונה של המבנה היה שטח מסחרי (מתחתיו היה מרתף מרווח "חדר קירור"). בשטח המסחרי היו בר חלבי, חנות, מזנון ומספרה מודרנית במיוחד השייכת ליוזס מוראליס בה הסתפרו נשות אנשי המדינה החשובים ביותר.

בקומה השנייה והשלישית פעלה ההנהלה של איחוד תאגידי עיבוד החלב שעבדה באופן אינטנסיבי. יצוא החמאה והביצים ב1939 היה 25 אחוז מכל יצוא המדינה. בשנה זו היו שייכות לתאגיד 176 מחלבות, והיו לו 2159 נקודות איסוף חלב אליהם 106905 איכרים הביאו 499297 טון חלב.

בקומות העליונות מהן נשקפו מראות מרהיבים של העיר הוקמו דירות, אשר בהן להתגורר, כמו להסתפר במספרה של מוראליס לא יכול היה כל אחד.

ב1964 המבנה של "פיאנוצנטרס" יועד למכון הפוליטכני של קאונס (כיום האוניברסיטה הטכנולוגית של קאונס) והחלוקה הפנימית של המבנה שונתה. ב2014 העובדים, הסטודנטים והמרצים עזבו את הבניין. כיום הוא נפתח לפעמים לאירועים שונים.
לפי החלטת הקומיסיה האירופית מ2015 הוכנסו ארבעים וארבע מבנים מודרניים מתקופת בין המלחמות בקאונס לרשימת אתרי מורשת הסטורים, ביניהם גם המבנה לשעבר של "פינוצנטרס" ושכנו הקרוב המבנה של תאגיד "פז'נגה" שאותו תכנן האדריכל פליקסס ויסברס.

המבנה בעבר של התאגיד "פיאנוצנטרס" (מרכז החלב)

שדרת לייסבס 55/רחוב דאוקנטס 18., קובנה

כשמדפדפים בארכיון של האדריכל, אחד הפעילים ביותר בקאונס בתקופת בין המלחמות ובכל המאה ה20 בכלל, ויטאוטס לנדסברגיס – ז'מקלניס, מגלים את כל הליך תכנון המבנה "פיאנוצנטרס" העומד בלב שדרת לייסבס. מעניין שאת הפתרון למבנה עם הפינות המעוגלות שהיום נחשב אייקון – חיפש האדריכל תקופה ארוכה אך פורייה. הפרויקט שלעזרתו התגייס גם אדריכל חרוץ אחר של תקופת בין המלחמות –קרוליס ריסונס – קיבל דיפלומה ומדלית ברונזה בתערוכה בינלאומית בפריס שנקראה "תערוכה בינלאומית של אומנויות וטכניקות".

הבניין נבנה בשנה אחת בלבד -1932 (נכון שהסתיים סופית ב1934) – זה היה קצב רגיל בעיר שהתפתחה במהירות גבוהה. במגרש צפוף קם מבנה רב פונקציונלי שהתבסס על שלד בטון מזוין, דבר שפתח אפשרויות לתכנון פנים חופשי יותר. בקומה הראשונה של המבנה היה שטח מסחרי (מתחתיו היה מרתף מרווח "חדר קירור"). בשטח המסחרי היו בר חלבי, חנות, מזנון ומספרה מודרנית במיוחד השייכת ליוזס מוראליס בה הסתפרו נשות אנשי המדינה החשובים ביותר.

בקומה השנייה והשלישית פעלה ההנהלה של איחוד תאגידי עיבוד החלב שעבדה באופן אינטנסיבי. יצוא החמאה והביצים ב1939 היה 25 אחוז מכל יצוא המדינה. בשנה זו היו שייכות לתאגיד 176 מחלבות, והיו לו 2159 נקודות איסוף חלב אליהם 106905 איכרים הביאו 499297 טון חלב.

בקומות העליונות מהן נשקפו מראות מרהיבים של העיר הוקמו דירות, אשר בהן להתגורר, כמו להסתפר במספרה של מוראליס לא יכול היה כל אחד.

ב1964 המבנה של "פיאנוצנטרס" יועד למכון הפוליטכני של קאונס (כיום האוניברסיטה הטכנולוגית של קאונס) והחלוקה הפנימית של המבנה שונתה. ב2014 העובדים, הסטודנטים והמרצים עזבו את הבניין. כיום הוא נפתח לפעמים לאירועים שונים.
לפי החלטת הקומיסיה האירופית מ2015 הוכנסו ארבעים וארבע מבנים מודרניים מתקופת בין המלחמות בקאונס לרשימת אתרי מורשת הסטורים, ביניהם גם המבנה לשעבר של "פינוצנטרס" ושכנו הקרוב המבנה של תאגיד "פז'נגה" שאותו תכנן האדריכל פליקסס ויסברס.

התגובה שלך

Siųsti
התגובה נשלחה בהצלחה!