חזור

הקומפלקס של שתי הוילות

8°C
רחוב מיירוניו 12 ומיירוניו 14, דרוסקינינקאי
לשמוע
מסלולים

היישוב דרוסקינינקיי הוזכר בפעם הראשונה במקורות ההיסטוריים ב1596 – כתוב שם שהכפר דרוסקינינקיי ניתן לבעלים של אחוזת פרוולקס מר וורופיי. כבר אז תושבי הכפר שמו לב לכח הריפוי של המעיינות המלוחים בצד הנהר נמונס, בעזרתם ריפאו את הפצעים על רגליהם. מתקופה זו מוכרת שושלת ידועה של רופאים עממיים בשם סורוצ׳יי (סורמסצ׳יי, סוראוצ׳יי) שמקור שמם בא מהמלה מלח. משמעות המלה "דרוסקינינקס" היא "אדם המתפרנס מייצור או מכירת מלח".

ב1794 דרוסקינינקיי הוכרזה עיירת מרפא ונופש בהוראתו של מלך פולין סטניסלב אוגוסט פוניטובסקי.
ב1837 הצאר ניקולאי הראשון אישר לפתח את עיירת המרפא שכבר אז התפרסמה באמבטיות הבוץ והמים המינרלים שבה. בסוף המאה ה19 התפרסמה העיירה גם מעבר לגבולות האימפריה הרוסית.

דרוסקינינקיי ניזוקה קשות במלחמת העולם הראשונה ונבנתה למעשה מחדש ב1930. בתקופת בין המלחמות עלה מספר המטופלים והנופשים בצורה ניכרת, ניבנו בעיר בתי מרפא ונופש רבים ושופצו אלה שניבנו קודם.
חובבי האדריכלות ימצאו לצדו של מרכז העיירה השוקק חיים שני מבנים של בתי נופש ומרפא מעוטרים בעיטורי עץ מחוררים עשירים. מדובר בשילוב של שתי וילות עטופות בצמחיה רבה שמשתלבות בצורה טבעית בסביבת העיירה. הוילה המפוארת בין השתיים, המסומנת במספר 14, מזכירה וילה איטלקית בסגנון הרומנטי.

מבני עץ הוקמו בעיר בסוף המאה ה19. בתקופה זו ומאוחר יותר, לפני מלחמת העולם הראשונה אהבו את העיירה, גרו בה וביקרו אמנים ואינטלקטואלים חשובים של התקופה ההיא: מיקלויוס קונסטנטינס צ׳רליוניס, פטרס רימשה, ואחרים.
אומרים שהקומפלקס של שתי הוילות היה שייך לאיש העסקים המקומי פרנקל, שהקים מסעדה ווילה והיה אחד הראשונים שהשכיר חדרים לנופשים בעיירה. הוילה הדגולה יותר נקראה לראשונה בשם "אימפריאל". הבניין בצבע שנהב עשוי מעץ מסיבי מצופה בעיטורים. חזיתות המבנה מעוטרות באלמנטים רבים, מחוררים ואוריריים, בסגנון הרוסי.

הוילה הקטנה צנועה יותר, חד קומתית וגם בה לא חסרים עיטורי עץ.

כדאי להתבונן גם בוילה נוספת בכתובת מיירוניו 16 שנבנתה מאוחר יותר, וקרובה בצורתה לשתי הוילות הקודמות אך מזכירה יותר את הסגנון השוויצי מאשר את האיטלקי. ניתן גם לבקר בוילה – כאן כבר הרבה שנים פועל בית הקפה המפורסם "שירדלה" (לב קטן). כל הוילות האלו לא שינו את היעוד שלהם עשרות שנים וכיום הם שייכות לקומפלקס הנופש "דיינבה".

הקומפלקס של שתי הוילות

רחוב מיירוניו 12 ומיירוניו 14, דרוסקינינקאי

היישוב דרוסקינינקיי הוזכר בפעם הראשונה במקורות ההיסטוריים ב1596 – כתוב שם שהכפר דרוסקינינקיי ניתן לבעלים של אחוזת פרוולקס מר וורופיי. כבר אז תושבי הכפר שמו לב לכח הריפוי של המעיינות המלוחים בצד הנהר נמונס, בעזרתם ריפאו את הפצעים על רגליהם. מתקופה זו מוכרת שושלת ידועה של רופאים עממיים בשם סורוצ׳יי (סורמסצ׳יי, סוראוצ׳יי) שמקור שמם בא מהמלה מלח. משמעות המלה "דרוסקינינקס" היא "אדם המתפרנס מייצור או מכירת מלח".

ב1794 דרוסקינינקיי הוכרזה עיירת מרפא ונופש בהוראתו של מלך פולין סטניסלב אוגוסט פוניטובסקי.
ב1837 הצאר ניקולאי הראשון אישר לפתח את עיירת המרפא שכבר אז התפרסמה באמבטיות הבוץ והמים המינרלים שבה. בסוף המאה ה19 התפרסמה העיירה גם מעבר לגבולות האימפריה הרוסית.

דרוסקינינקיי ניזוקה קשות במלחמת העולם הראשונה ונבנתה למעשה מחדש ב1930. בתקופת בין המלחמות עלה מספר המטופלים והנופשים בצורה ניכרת, ניבנו בעיר בתי מרפא ונופש רבים ושופצו אלה שניבנו קודם.
חובבי האדריכלות ימצאו לצדו של מרכז העיירה השוקק חיים שני מבנים של בתי נופש ומרפא מעוטרים בעיטורי עץ מחוררים עשירים. מדובר בשילוב של שתי וילות עטופות בצמחיה רבה שמשתלבות בצורה טבעית בסביבת העיירה. הוילה המפוארת בין השתיים, המסומנת במספר 14, מזכירה וילה איטלקית בסגנון הרומנטי.

מבני עץ הוקמו בעיר בסוף המאה ה19. בתקופה זו ומאוחר יותר, לפני מלחמת העולם הראשונה אהבו את העיירה, גרו בה וביקרו אמנים ואינטלקטואלים חשובים של התקופה ההיא: מיקלויוס קונסטנטינס צ׳רליוניס, פטרס רימשה, ואחרים.
אומרים שהקומפלקס של שתי הוילות היה שייך לאיש העסקים המקומי פרנקל, שהקים מסעדה ווילה והיה אחד הראשונים שהשכיר חדרים לנופשים בעיירה. הוילה הדגולה יותר נקראה לראשונה בשם "אימפריאל". הבניין בצבע שנהב עשוי מעץ מסיבי מצופה בעיטורים. חזיתות המבנה מעוטרות באלמנטים רבים, מחוררים ואוריריים, בסגנון הרוסי.

הוילה הקטנה צנועה יותר, חד קומתית וגם בה לא חסרים עיטורי עץ.

כדאי להתבונן גם בוילה נוספת בכתובת מיירוניו 16 שנבנתה מאוחר יותר, וקרובה בצורתה לשתי הוילות הקודמות אך מזכירה יותר את הסגנון השוויצי מאשר את האיטלקי. ניתן גם לבקר בוילה – כאן כבר הרבה שנים פועל בית הקפה המפורסם "שירדלה" (לב קטן). כל הוילות האלו לא שינו את היעוד שלהם עשרות שנים וכיום הם שייכות לקומפלקס הנופש "דיינבה".

התגובה שלך

Siųsti
התגובה נשלחה בהצלחה!