היישוב דרוסקינינקיי הוזכר בפעם הראשונה במקורות ההיסטוריים ב1596 – כתוב שם שהכפר דרוסקינינקיי ניתן לבעלים של אחוזת פרוולקס מר וורופיי. כבר אז תושבי הכפר שמו לב לכח הריפוי של המעיינות המלוחים בצד הנהר נמונס, בעזרתם ריפאו את הפצעים על רגליהם. מתקופה זו מוכרת שושלת של רופאים עממיים בשם סורוצ׳יי (סורמסצ׳יי, סוראוצ׳יי) שמקור שמם בא מהמלה מלח. משמעות המלה “דרוסקינינקס” היא “אדם המתפרנס מייצור או מכירת מלח”.
ב1794 דרוסקינינקיי הוכרזה עיירת מרפא ונופש בהוראתו של מלך פולין סטניסלב אוגוסט פוניטובסקי. ב1837 הצאר ניקולאי הראשון אישר לפתח את עיירת המרפא שכבר אז התפרסמה באמבטיות הבוץ והמים המינרלים שבה. דרוסקינינקיי ניזוקה קשות במלחמת העולם הראשונה ונבנתה למעשה מחדש ב1930. בתקופת בין המלחמות דרוסקינינקיי היתה שייכת לפולין, ובזמן זה עלה מספר המטופלים והנופשים בצורה ניכרת, ניבנו בתי מרפא ונופש רבים בסגנון ארכיטקטורת נופש מיוחדת למקום. בניית הוילות במקום החלה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה והואצה ביותר לפני מלחמת העולם השניה.
לא ידוע מי יוצר הפרויקט של מבנה נופש זה הבנוי בחלק ההסטורי של דרוסקינינקיי. משערים שהבנין היפה שחזיתו פונה לככר לייסווס הוקם בסוף המאה ה19 או תחילת המאה ה20 , ובבנין הדו קומתי הוקמו דירות מגורים.
הבנין תוכנן בצורה מרובעת על מגרש לא גדול, במרכז המבנה עולות מדרגות לקומה השניה. החזית הראשית של הוילה מעוטרת בגלריה דו קומתית, אך הכי תופסים את העין אלמנטים רבים של קישוטי עץ מחוררים. הסטוריונים של הארכיטקטורה מוצאים בוילה, בצחוק או ברצינות, אפיונים המזכירים את המבנה הדו קומתי (“טרם” ברוסית) השייך לאחוזה ברוסיה של המאה ה16, בו התגוררו נשים בתקופת שלטונו של הצאר איוון האיום.
בשנים של הכיבוש בסובייטי הוילה הוזנחה והגיעה למצב קריטי. ב1985 היא שוחזרה. הדירות לשעבר הותאמו לחדרי נופש. השיפוץ האחרון בוצע ב2004. כיום פועל כאן מלון בעל 11 חדרים בשם “דליה”. בפנים נשמר מעקה מדרגות בעל גילופי עץ אוטנטיים.
היישוב דרוסקינינקיי הוזכר בפעם הראשונה במקורות ההיסטוריים ב1596 – כתוב שם שהכפר דרוסקינינקיי ניתן לבעלים של אחוזת פרוולקס מר וורופיי. כבר אז תושבי הכפר שמו לב לכח הריפוי של המעיינות המלוחים בצד הנהר נמונס, בעזרתם ריפאו את הפצעים על רגליהם. מתקופה זו מוכרת שושלת של רופאים עממיים בשם סורוצ׳יי (סורמסצ׳יי, סוראוצ׳יי) שמקור שמם בא מהמלה מלח. משמעות המלה “דרוסקינינקס” היא “אדם המתפרנס מייצור או מכירת מלח”.
ב1794 דרוסקינינקיי הוכרזה עיירת מרפא ונופש בהוראתו של מלך פולין סטניסלב אוגוסט פוניטובסקי. ב1837 הצאר ניקולאי הראשון אישר לפתח את עיירת המרפא שכבר אז התפרסמה באמבטיות הבוץ והמים המינרלים שבה. דרוסקינינקיי ניזוקה קשות במלחמת העולם הראשונה ונבנתה למעשה מחדש ב1930. בתקופת בין המלחמות דרוסקינינקיי היתה שייכת לפולין, ובזמן זה עלה מספר המטופלים והנופשים בצורה ניכרת, ניבנו בתי מרפא ונופש רבים בסגנון ארכיטקטורת נופש מיוחדת למקום. בניית הוילות במקום החלה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה והואצה ביותר לפני מלחמת העולם השניה.
לא ידוע מי יוצר הפרויקט של מבנה נופש זה הבנוי בחלק ההסטורי של דרוסקינינקיי. משערים שהבנין היפה שחזיתו פונה לככר לייסווס הוקם בסוף המאה ה19 או תחילת המאה ה20 , ובבנין הדו קומתי הוקמו דירות מגורים.
הבנין תוכנן בצורה מרובעת על מגרש לא גדול, במרכז המבנה עולות מדרגות לקומה השניה. החזית הראשית של הוילה מעוטרת בגלריה דו קומתית, אך הכי תופסים את העין אלמנטים רבים של קישוטי עץ מחוררים. הסטוריונים של הארכיטקטורה מוצאים בוילה, בצחוק או ברצינות, אפיונים המזכירים את המבנה הדו קומתי (“טרם” ברוסית) השייך לאחוזה ברוסיה של המאה ה16, בו התגוררו נשים בתקופת שלטונו של הצאר איוון האיום.
בשנים של הכיבוש בסובייטי הוילה הוזנחה והגיעה למצב קריטי. ב1985 היא שוחזרה. הדירות לשעבר הותאמו לחדרי נופש. השיפוץ האחרון בוצע ב2004. כיום פועל כאן מלון בעל 11 חדרים בשם “דליה”. בפנים נשמר מעקה מדרגות בעל גילופי עץ אוטנטיים.