חזור

מבנה מרפאות בוץ ומים מינרליים של סנטורית “טולפה”

2°C
רחוב בירוטה 35, בירשטונאס
לשמוע
מסלולים

שם עיירת בירשטונס מוזכר בכתובים עוד ב1382, כאשר נמסר לראש מסדר הצלבנים המקומי המידע שסמוך לנחל נמונס נמצאה אחוזה עם מקורות מים מלוחים. זה קרה כ500 שנה לפני שנקבע סטטוס רשמי של עיירת נופש לבירשטונס!

כמרכז נופש העיירה נעשתה יותר פופולרית במאה ה19, במיוחד לאחר שנשרפה עיירת הנופש הסמוכה סטקלישקס. ב1854 התקבל האישור רשמי להקמת עיר הנופש, בפועלם של שני אנשים: בעל האחוזה אדומס ברטושביצ׳יוס והרופא בנדיקטס בילינסקיס. לאחר מספר עשורים העיירה נקנתה ופותחה על ידי בעל אחוזה אחר השם איגנוטס קווינטה. מאוחר עברה לבעלותה של לידיה מילר-כוחנבסקיינה. במלחמת העולם הראשונה העיירה ניזוקה קשות ולאחר החזרת העצמאות עברה לבעלות המדינה ובהמשך טיפל ופיתח את עיירת ההבראה ארגון הצלב האדום של ליטא.

הארגון התחייב למשרד הבריאות של רפובליקת ליטא לא רק לטפל אלא גם לפתח ולחדש את עיירת ההבראה. אחד הסימנים להתחדשות הייתה העובדה שבבירשטונס התחיל שרות חדש של טיפולים באמבטיות בוץ. למטרה זו נבנה מבנה חדש ב1933 שקלט נופשים שחיפשו לחזק את בריאותם בטיפולים אלה. המבנה החדש מעוטר בסימן של צלב אדום בחזית.

המבנה הזה הוא סמל להתחדשות המואצת של העיירה, כי עד ל1935 המבנים הישנים נהרסו באופן שיטתי ונבנו מבנים חדשים בבירשטונס. את פיתוח העיירה ניהל האדריכל ויטאוטס לנדסברגיס- ז׳מקלניס, ואת פרויקט בניית מבנה ההבראה באמצעות האמבטיות המינרליות במקום הכין האדריכל רומנס סטייקונס שהשאיר עקבות רבים בבירשטונס. מענינת העובדה שבו זמנית פיתח הצלב האדום את הרשת שלו גם במקומות אחרים בליטא.

מבנה הלבנים האלגנטי של המרפאה מתבלט בין המבנים האחרים בעיר שנבנו בתקופת בין המלחמות, ברובם מעץ. למבנה המרכזי מראה קליל בגלל המצאות חלונות רבים בחזית הראשית. מבנה הגג העגול מתנשא מעל הכניסה שבתוכה אולם המתנה מרווח וקופות.

העיתון “לייטווס איידאס” כתב באוגוסט 1935: “את הפעילות הטיפולית במבנה המרפאה לטיפולים באמבטיות בוץ, מיים מינרליים וחומצת פחם לא עוצר כל גשם. בכל יום עולה כמות המשתמשים בטיפולים אלה”. כתבים שתארו את תופעת בירשטונס בתקופת המלחמות ציינו ש”לא סתם הרופאים בעצמם מטופלים כאן במספרים גבוהים”, אז גם שמו לב שבעיירה מבקרים גם אורחים מארצות שכנות.

מבנה מרפאות בוץ ומים מינרליים של סנטורית “טולפה”

רחוב בירוטה 35, בירשטונאס

שם עיירת בירשטונס מוזכר בכתובים עוד ב1382, כאשר נמסר לראש מסדר הצלבנים המקומי המידע שסמוך לנחל נמונס נמצאה אחוזה עם מקורות מים מלוחים. זה קרה כ500 שנה לפני שנקבע סטטוס רשמי של עיירת נופש לבירשטונס!

כמרכז נופש העיירה נעשתה יותר פופולרית במאה ה19, במיוחד לאחר שנשרפה עיירת הנופש הסמוכה סטקלישקס. ב1854 התקבל האישור רשמי להקמת עיר הנופש, בפועלם של שני אנשים: בעל האחוזה אדומס ברטושביצ׳יוס והרופא בנדיקטס בילינסקיס. לאחר מספר עשורים העיירה נקנתה ופותחה על ידי בעל אחוזה אחר השם איגנוטס קווינטה. מאוחר עברה לבעלותה של לידיה מילר-כוחנבסקיינה. במלחמת העולם הראשונה העיירה ניזוקה קשות ולאחר החזרת העצמאות עברה לבעלות המדינה ובהמשך טיפל ופיתח את עיירת ההבראה ארגון הצלב האדום של ליטא.

הארגון התחייב למשרד הבריאות של רפובליקת ליטא לא רק לטפל אלא גם לפתח ולחדש את עיירת ההבראה. אחד הסימנים להתחדשות הייתה העובדה שבבירשטונס התחיל שרות חדש של טיפולים באמבטיות בוץ. למטרה זו נבנה מבנה חדש ב1933 שקלט נופשים שחיפשו לחזק את בריאותם בטיפולים אלה. המבנה החדש מעוטר בסימן של צלב אדום בחזית.

המבנה הזה הוא סמל להתחדשות המואצת של העיירה, כי עד ל1935 המבנים הישנים נהרסו באופן שיטתי ונבנו מבנים חדשים בבירשטונס. את פיתוח העיירה ניהל האדריכל ויטאוטס לנדסברגיס- ז׳מקלניס, ואת פרויקט בניית מבנה ההבראה באמצעות האמבטיות המינרליות במקום הכין האדריכל רומנס סטייקונס שהשאיר עקבות רבים בבירשטונס. מענינת העובדה שבו זמנית פיתח הצלב האדום את הרשת שלו גם במקומות אחרים בליטא.

מבנה הלבנים האלגנטי של המרפאה מתבלט בין המבנים האחרים בעיר שנבנו בתקופת בין המלחמות, ברובם מעץ. למבנה המרכזי מראה קליל בגלל המצאות חלונות רבים בחזית הראשית. מבנה הגג העגול מתנשא מעל הכניסה שבתוכה אולם המתנה מרווח וקופות.

העיתון “לייטווס איידאס” כתב באוגוסט 1935: “את הפעילות הטיפולית במבנה המרפאה לטיפולים באמבטיות בוץ, מיים מינרליים וחומצת פחם לא עוצר כל גשם. בכל יום עולה כמות המשתמשים בטיפולים אלה”. כתבים שתארו את תופעת בירשטונס בתקופת המלחמות ציינו ש”לא סתם הרופאים בעצמם מטופלים כאן במספרים גבוהים”, אז גם שמו לב שבעיירה מבקרים גם אורחים מארצות שכנות.

התגובה שלך

Siųsti
התגובה נשלחה בהצלחה!