חזור

מבנה עיריית קאונס

(קופת החיסכון הממשלתית לשעבר)

11°C
שדרת לייסבס 96, קובנה
לשמוע
מסלולים

את מבנה עיריית קאונס הממוקם בשדרת לייסבס אפשר לתאר בקיצור כ"מבנה בצורה קשוחה המתוכנן למלא את הייעוד שלו", ב1940, כשהמבנה אשר ייועד לקופת החיסכון הממשלתית הגיע לסיום בנייתו, לא היה מקובל לבנות בתים המתאפיינים באמצעי ביטוי כאלו. בהשוואה למסורת ההיסטורית האופיינית למבנים ממשלתיים דאז, צורת הבינין נחשבה לנשיפת רוח חדשה והקצב של הקווים אנכיים בחזית – בהחלט אפיון של "המודרניזם של קאונס".

אפשר להשוות בין המבנה הזה למבנה אחר שנבנה באותו זמן – היכל העבודה שבו היום פועל מרכז התרבות העירוני "בית האומה", אחד המהנדסים שתכנן את שני המבנים הוא אדולפס לוקושיטיס. יחד אתו תכנן את בנין הקופות המהנדס ברוניוס אלצברגס ואדריכל הבנין היה ארנס פונקס שזכה במכרז ב1938 . המכרז היה בינלאומי וזה מצביע על חשיבות האובייקט. ב1939 התקיים מכרז אחר ליצירת הפסל לקישוט חזית הבנין בו זכה ברוניוס פונדזוס (בין העבודות של הפסל גם הפסל "נושאת המים" בז'ליקלניס, פסל של מיירוניס וגם …אחד הפסלים מהגשר הירוק בוילנה).

במבנה בעל חמש קומות (בקורפוס הראשי אפילו שש) המורכב משלושה נפחים לקוניים היה צריך להכיל לא רק את קופת החסכון הממשלתית אלא גם מחלקת מסחר ומחלקת סטטיסטיקה ומשרדים אחרים שפקידיהם היו אמורים להתבונן בשדרת לייסבס דרך החלונות הגבוהים והצרים. הדואר הפנאומטי היה אמור להקל על התקשורת בין המחלקות והמדורים שהיו מחוברים ביניהם במסדרונות הזכירו מבוך.

בניית המבנה לא הסתימה לפני 1940, עד הכיבוש הסובייטי, ואחריו היעוד של הבינין שונה. כאן התיישבו ועד המפלגה הקומוניסטית והועד המנהל של קאונס. הקומה הראשונה שופצה לאחר החזרת העצמאות ובמקום התמקמה העירייה של קאונס. עדיין יש במה להתעניין במבנה למרות שרעיונות ארכיטקטוניים רבים לא שרדו. הכניסה עדיין מזמינה להיכנס בדלת מסתובבת ובתוך הבניין נשמר עיצוב אלמנטים בסגנון לאומי ששרדו בתקופת הכיבוש. כמו כן אפשר לראות דוגמה לסגנון ארט דקו – תקרת זכוכית מיוחדת באולם הגדול.

לפי החלטת הקומיסיה האירופית מ2015 ארבעים וארבע מבנים מודרניים מתקופת בין המלחמות בקאונס הוכנסו לרשימת אתרי מורשת הסטורים ביניהם גם המבנה בו מתמקמת כיום עירית קאונס.

מבנה עיריית קאונס

(קופת החיסכון הממשלתית לשעבר)

שדרת לייסבס 96, קובנה

את מבנה עיריית קאונס הממוקם בשדרת לייסבס אפשר לתאר בקיצור כ"מבנה בצורה קשוחה המתוכנן למלא את הייעוד שלו", ב1940, כשהמבנה אשר ייועד לקופת החיסכון הממשלתית הגיע לסיום בנייתו, לא היה מקובל לבנות בתים המתאפיינים באמצעי ביטוי כאלו. בהשוואה למסורת ההיסטורית האופיינית למבנים ממשלתיים דאז, צורת הבינין נחשבה לנשיפת רוח חדשה והקצב של הקווים אנכיים בחזית – בהחלט אפיון של "המודרניזם של קאונס".

אפשר להשוות בין המבנה הזה למבנה אחר שנבנה באותו זמן – היכל העבודה שבו היום פועל מרכז התרבות העירוני "בית האומה", אחד המהנדסים שתכנן את שני המבנים הוא אדולפס לוקושיטיס. יחד אתו תכנן את בנין הקופות המהנדס ברוניוס אלצברגס ואדריכל הבנין היה ארנס פונקס שזכה במכרז ב1938 . המכרז היה בינלאומי וזה מצביע על חשיבות האובייקט. ב1939 התקיים מכרז אחר ליצירת הפסל לקישוט חזית הבנין בו זכה ברוניוס פונדזוס (בין העבודות של הפסל גם הפסל "נושאת המים" בז'ליקלניס, פסל של מיירוניס וגם …אחד הפסלים מהגשר הירוק בוילנה).

במבנה בעל חמש קומות (בקורפוס הראשי אפילו שש) המורכב משלושה נפחים לקוניים היה צריך להכיל לא רק את קופת החסכון הממשלתית אלא גם מחלקת מסחר ומחלקת סטטיסטיקה ומשרדים אחרים שפקידיהם היו אמורים להתבונן בשדרת לייסבס דרך החלונות הגבוהים והצרים. הדואר הפנאומטי היה אמור להקל על התקשורת בין המחלקות והמדורים שהיו מחוברים ביניהם במסדרונות הזכירו מבוך.

בניית המבנה לא הסתימה לפני 1940, עד הכיבוש הסובייטי, ואחריו היעוד של הבינין שונה. כאן התיישבו ועד המפלגה הקומוניסטית והועד המנהל של קאונס. הקומה הראשונה שופצה לאחר החזרת העצמאות ובמקום התמקמה העירייה של קאונס. עדיין יש במה להתעניין במבנה למרות שרעיונות ארכיטקטוניים רבים לא שרדו. הכניסה עדיין מזמינה להיכנס בדלת מסתובבת ובתוך הבניין נשמר עיצוב אלמנטים בסגנון לאומי ששרדו בתקופת הכיבוש. כמו כן אפשר לראות דוגמה לסגנון ארט דקו – תקרת זכוכית מיוחדת באולם הגדול.

לפי החלטת הקומיסיה האירופית מ2015 ארבעים וארבע מבנים מודרניים מתקופת בין המלחמות בקאונס הוכנסו לרשימת אתרי מורשת הסטורים ביניהם גם המבנה בו מתמקמת כיום עירית קאונס.

התגובה שלך

Siųsti
התגובה נשלחה בהצלחה!