חזור

מוזיאון בירשטונס

8°C
רחוב ויטאוטס 9, בירשטונאס
לשמוע
מסלולים

מעטים יודעים שעיירת הנופש הידועה במים המינרליים שלה הייתה בבעלות פרטית עד ל1919. מעניינת העובדה שהמידע הכתוב על עיירת בירשטונס מגיעות אפילו למאה ה14, המידע מוסר ש"טירת עץ מותאמת היטב להגנה מוזכרת ב"כרוניקה של פרוסיה החדשה" על ידי ויגנדס ממגדבורג. ב1382 נמסר לראש מסדר הצלבנים המקומי שסמוך לנחל נמונס נמצאה אחוזה עם מקורות מים מלוחים. זה קרה כ500 שנה לפני שנקבע סטטוס רשמי של עיירת נופש לבירשטונס!

כמרכז נופש העיירה נעשתה יותר פופולרית במאה ה19, במיוחד לאחר שנשרפה עיירת הנופש הסמוכה סטקלישקס. ב1854 התקבל האישור רשמי להקמת עיר הנופש, בפועלם של שני אנשים: בעל האחוזה אדומס ברטושביצ׳יוס והרופא בנדיקטס בילינסקיס. לאחר מספר עשורים העיירה נקנתה ופותחה על ידי בעל אחוזה אחר השם איגנוטס קווינטה. מאוחר עברה לבעלותה של לידיה מילר-כוחנבסקיינה. במלחמת העולם הראשונה העיירה ניזוקה קשות ולאחר החזרת העצמאות עברה לבעלות המדינה ובהמשך טיפל ופיתח את עיירת ההבראה הצלב האדום של ליטא.

כל מי שמחפש בבירשטונס לא רק מקורות מים מינרליים אלא אדריכלות עץ מיוחדת ורוצה להכיר את היסטורית העיירה לעומק צריך להודות ליערן אנטנס קטלה. יערן העיירה החליט לפתוח עסק להשכרת חדרי נופש לנופשים כדי להגדיל את הכנסתו. למטרה זו נבנתה והוקמה וילת עץ ב1932-1933 , שיכלה לייפות כל עיר נופש באותם זמנים. עד לכיבוש היו מגיעים לוילה מורים שהגיעו לנפוש ולחדש את כוחותיהם בבירשטונס. הוילה הפרטית הפכה מאוחר יותר לבית נופש ממשלתי בשם "רומונה".

במבנה העץ המלהיב בקומפוזיציה הא-סימטרית, ומעוטר בשני מגדלונים, פועל מוזיאון העיר בירשטונס משנת 1967. הכניסה למוזיאון מרשימה, משני צדיה עמודים המחזיקים מעליהם את המרפסת בצורת טרפציה, מעוטרת בעיטורי עץ מחוררים המזכירים עבודות נייר. את אוסף המוזיאון החל פטרס קזלאוסקס, מורה לגאוגרפיה שניהל חוג להכרת הטבע והאזור ונהג לאסוף עם תלמידיו מסמכים רבים, קטעי עיתונים, צילומים ופרטים רבים אחרים המספרים את תולדות העירה. האוסף שלו הוצג בסנטורית "טולפה" ב1986, מאוחר יותר הוחלט להקדיש שטח לקולקציה במבנה המוזיאון. היום ניתן ללמוד בתצוגת המוזיאון את היסטורית העיירה מתחילתה ועד ימינו.

מוזיאון בירשטונס

רחוב ויטאוטס 9, בירשטונאס

מעטים יודעים שעיירת הנופש הידועה במים המינרליים שלה הייתה בבעלות פרטית עד ל1919. מעניינת העובדה שהמידע הכתוב על עיירת בירשטונס מגיעות אפילו למאה ה14, המידע מוסר ש"טירת עץ מותאמת היטב להגנה מוזכרת ב"כרוניקה של פרוסיה החדשה" על ידי ויגנדס ממגדבורג. ב1382 נמסר לראש מסדר הצלבנים המקומי שסמוך לנחל נמונס נמצאה אחוזה עם מקורות מים מלוחים. זה קרה כ500 שנה לפני שנקבע סטטוס רשמי של עיירת נופש לבירשטונס!

כמרכז נופש העיירה נעשתה יותר פופולרית במאה ה19, במיוחד לאחר שנשרפה עיירת הנופש הסמוכה סטקלישקס. ב1854 התקבל האישור רשמי להקמת עיר הנופש, בפועלם של שני אנשים: בעל האחוזה אדומס ברטושביצ׳יוס והרופא בנדיקטס בילינסקיס. לאחר מספר עשורים העיירה נקנתה ופותחה על ידי בעל אחוזה אחר השם איגנוטס קווינטה. מאוחר עברה לבעלותה של לידיה מילר-כוחנבסקיינה. במלחמת העולם הראשונה העיירה ניזוקה קשות ולאחר החזרת העצמאות עברה לבעלות המדינה ובהמשך טיפל ופיתח את עיירת ההבראה הצלב האדום של ליטא.

כל מי שמחפש בבירשטונס לא רק מקורות מים מינרליים אלא אדריכלות עץ מיוחדת ורוצה להכיר את היסטורית העיירה לעומק צריך להודות ליערן אנטנס קטלה. יערן העיירה החליט לפתוח עסק להשכרת חדרי נופש לנופשים כדי להגדיל את הכנסתו. למטרה זו נבנתה והוקמה וילת עץ ב1932-1933 , שיכלה לייפות כל עיר נופש באותם זמנים. עד לכיבוש היו מגיעים לוילה מורים שהגיעו לנפוש ולחדש את כוחותיהם בבירשטונס. הוילה הפרטית הפכה מאוחר יותר לבית נופש ממשלתי בשם "רומונה".

במבנה העץ המלהיב בקומפוזיציה הא-סימטרית, ומעוטר בשני מגדלונים, פועל מוזיאון העיר בירשטונס משנת 1967. הכניסה למוזיאון מרשימה, משני צדיה עמודים המחזיקים מעליהם את המרפסת בצורת טרפציה, מעוטרת בעיטורי עץ מחוררים המזכירים עבודות נייר. את אוסף המוזיאון החל פטרס קזלאוסקס, מורה לגאוגרפיה שניהל חוג להכרת הטבע והאזור ונהג לאסוף עם תלמידיו מסמכים רבים, קטעי עיתונים, צילומים ופרטים רבים אחרים המספרים את תולדות העירה. האוסף שלו הוצג בסנטורית "טולפה" ב1986, מאוחר יותר הוחלט להקדיש שטח לקולקציה במבנה המוזיאון. היום ניתן ללמוד בתצוגת המוזיאון את היסטורית העיירה מתחילתה ועד ימינו.

התגובה שלך

Siųsti
התגובה נשלחה בהצלחה!