חזור

מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטס הגדול והמוזיאון הלאומי לאומנות על שם מ. ק. צ'יורליוניס

13°C
רחוב דונלייטיס 64, קובנה
לשמוע
מסלולים

הקומפלקס של שני מוזיאונים עשירים במיוחד שאין לו מקביל בליטא הוא אחת ההצהרות הבולטות ביותר גם מבחינת ההיקף וגם מבחינת הכוונות בתקופת בין המלחמות.

מקורות מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטס הגדול מגיעים לשנת 1919. בהוראה שנחתמה בראשון לינואר 1921 כתוב "מטרת המוזיאון נעלה ומכובדת – לבנות אנדרטה המזכירה לדורות הבאים איך ליטא שמשך מאות שנים הותקפה על ידי אויבים רבים הצליחה להשתחרר מכבלי העבדות בעזרת נשק ובדרך הדם והקרב השיגה עצמאות". התצוגה הראשונה נחנכה בתוך מבנה זמני שנשאר ועמד בטריטוריית ככר האחדות של היום והשתייך במקור לחטיבת הרגלים השלישית של נהר הדון של צבא רוסיה הצארית. נכון שלאחר מספר שנים נסגר המוזיאון בגלל מצב המבנה ואז החלו דיונים באיזה מבנה צריך להתקיים מוזיאון כזה והיכן הוא צריך לעמוד.

את היסטורית המוזיאון הלאומי לאומנות על שם מ. ק. צ'ירליוניס התחילו לספור בארבע עשרה לדצמבר 1921. הגלריה הראשונה על שם צ'רליוניס הוקמה על הר הינשופים, ניתן לבקר בה גם כיום.

אבן הפינה למוזיאון החדש קודשה ב1930 בשנת ה500 למותו של ויטאוטס הגדול. ליסודות המבנה הובאה אדמה מהר גדימינס בוילניוס ומקומות נוספים בהם התקיימו קרבות על העצמאות. העיתונים של תקופת בין המלחמות מעידים שמהלך הפרוייקט ש"נקרא בית התרבות של העם" היה ענין ממשלתי וענין אישי לכל ליטאי. אפילו פעמיים פורסם מכרז אדריכלי לאותו מבנה, והבניה שסובסדה על ידי ליטאים מקומיים וליטאים החיים מחוץ לליטא התמשכה כשש שנים. המבנה נפתח בששה עשר לפברואר 1936.
את הבינין תכנן ולדימירס דובנצקיס בעזרתו של קרוליס רייסונס. הנפח הדרומי הוא אנדרטה סמלית לויטאוטס הגדול שהאלמנטים החשובים בו הם מגדל הפעמונים, ארקדה עם תצוגת תותחים ושני אריות שהגיעו מאחוזת אסטרווס הקרוב לבירז'י שמקשטים את אלבומי הצילומים של אלפי תושבי קאונס. לא קשה לראות שבצד הצפוני השייך למוזיאון צ'רליוניס תכנון החזית הושפע מיצירתו של הסימבוליסט הלאומי ועל החזית רואים בבירור את מוטיב הכתר שהצייר כל כך אהב.

לפי החלטת הקומיסיה האירופית מ2015 ארבעים וארבע מבנים מודרניים מתקופת בין המלחמות בקאונס הוכנסו לרשימת אתרי מורשת הסטורים, ביניהם גם הקומפלקס של שני המוזיאונים.

מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטס הגדול והמוזיאון הלאומי לאומנות על שם מ. ק. צ'יורליוניס

רחוב דונלייטיס 64, קובנה

הקומפלקס של שני מוזיאונים עשירים במיוחד שאין לו מקביל בליטא הוא אחת ההצהרות הבולטות ביותר גם מבחינת ההיקף וגם מבחינת הכוונות בתקופת בין המלחמות.

מקורות מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטס הגדול מגיעים לשנת 1919. בהוראה שנחתמה בראשון לינואר 1921 כתוב "מטרת המוזיאון נעלה ומכובדת – לבנות אנדרטה המזכירה לדורות הבאים איך ליטא שמשך מאות שנים הותקפה על ידי אויבים רבים הצליחה להשתחרר מכבלי העבדות בעזרת נשק ובדרך הדם והקרב השיגה עצמאות". התצוגה הראשונה נחנכה בתוך מבנה זמני שנשאר ועמד בטריטוריית ככר האחדות של היום והשתייך במקור לחטיבת הרגלים השלישית של נהר הדון של צבא רוסיה הצארית. נכון שלאחר מספר שנים נסגר המוזיאון בגלל מצב המבנה ואז החלו דיונים באיזה מבנה צריך להתקיים מוזיאון כזה והיכן הוא צריך לעמוד.

את היסטורית המוזיאון הלאומי לאומנות על שם מ. ק. צ'ירליוניס התחילו לספור בארבע עשרה לדצמבר 1921. הגלריה הראשונה על שם צ'רליוניס הוקמה על הר הינשופים, ניתן לבקר בה גם כיום.

אבן הפינה למוזיאון החדש קודשה ב1930 בשנת ה500 למותו של ויטאוטס הגדול. ליסודות המבנה הובאה אדמה מהר גדימינס בוילניוס ומקומות נוספים בהם התקיימו קרבות על העצמאות. העיתונים של תקופת בין המלחמות מעידים שמהלך הפרוייקט ש"נקרא בית התרבות של העם" היה ענין ממשלתי וענין אישי לכל ליטאי. אפילו פעמיים פורסם מכרז אדריכלי לאותו מבנה, והבניה שסובסדה על ידי ליטאים מקומיים וליטאים החיים מחוץ לליטא התמשכה כשש שנים. המבנה נפתח בששה עשר לפברואר 1936.
את הבינין תכנן ולדימירס דובנצקיס בעזרתו של קרוליס רייסונס. הנפח הדרומי הוא אנדרטה סמלית לויטאוטס הגדול שהאלמנטים החשובים בו הם מגדל הפעמונים, ארקדה עם תצוגת תותחים ושני אריות שהגיעו מאחוזת אסטרווס הקרוב לבירז'י שמקשטים את אלבומי הצילומים של אלפי תושבי קאונס. לא קשה לראות שבצד הצפוני השייך למוזיאון צ'רליוניס תכנון החזית הושפע מיצירתו של הסימבוליסט הלאומי ועל החזית רואים בבירור את מוטיב הכתר שהצייר כל כך אהב.

לפי החלטת הקומיסיה האירופית מ2015 ארבעים וארבע מבנים מודרניים מתקופת בין המלחמות בקאונס הוכנסו לרשימת אתרי מורשת הסטורים, ביניהם גם הקומפלקס של שני המוזיאונים.

התגובה שלך

Siųsti
התגובה נשלחה בהצלחה!