דרוסקינינקאי
3 ק"מ
15 דקות
9 דקות
9 דקות
אפליקציה לנייד
היישוב דרוסקינינקיי הוזכר בפעם הראשונה במקורות ההיסטוריים ב1596 – כתוב שם שהכפר דרוסקינינקיי ניתן לבעלים של אחוזת פרוולקס מר וורופיי. כבר אז תושבי הכפר שמו לב לכח הריפוי של המעיינות המלוחים בצד הנהר נמונס, בעזרתם ריפאו את הפצעים על רגליהם. מתקופה זו מוכרת שושלת של רופאים עממיים בשם סורוצ׳יי (סורמסצ׳יי, סוראוצ׳יי) שמקור שמם בא מהמלה מלח. משמעות המלה “דרוסקינינקס” היא “אדם המתפרנס מייצור או מכירת מלח”.
ב1794 דרוסקינינקיי הוכרזה עיירת מרפא ונופש בהוראתו של מלך פולין סטניסלב אוגוסט פוניטובסקי.
ב1837 הצאר ניקולאי הראשון אישר לפתח את עיירת המרפא שכבר אז התפרסמה באמבטיות הבוץ והמים המינרלים שבה. דרוסקינינקיי ניזוקה קשות במלחמת העולם הראשונה ונבנתה למעשה מחדש ב1930. בתקופת
לדרוסקינינקיי אופייניים בתי מרפא ונופש בסגנון ארכיטקטורת נופש מיוחדת למקום, בנוים עץ ברובם. בניית הוילות במקום החלה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה והואצה ביותר לפני מלחמת העולם השניה.
אורחי עיירת הנופש יכלו כבר ב1930 להנות מקפה של בוקר במרפסות החדרים הצופים לנהר הנמונס הזורם לרגלי הסנטוריום. לצערנו לא נשארו נתונים על האדריכל שתכנן את הסנטוריום – מבנה בולי העץ הגדול ביותר בעיירה. בכל אופן זהו מבנה שבו כדאי גם היום לנפוש, לא רק בגלל מיקומו המעולה המבטיח רוגע אלא גם בגלל האדריכלות המיוחדת. מבנה הסנטוריום בצורת “T”, בעל שתי הקומות המוקף בצמחיה רבה נמצא בחלק ההסטורי של העיירה. המבנה מרשים ביותר כשנמצאים מולו ורואים את ארבעת העמודים המסיביים המחזיקים את הגג הדו שיפועי (פרונטון) הנמצא מעליהם.
בזמן שיפוץ המבנה עוצבו בקומת הקרקע חלונות זכוכית גדולים (ויטרינות) הפותחים למבקרי הסאונה את הנוף לנהר הנמונס אך אינם מתאימים לאלמנטים ארכיטקטוניים אחרים של מבנה העץ. במקום שונו גם פרטים רבים אחרים של הסנטוריום אך נשמר הייעוד המקורי לשמו הוקם. כיום פועל בו מלון “וינגיס” ולקומלקס שייך גם המלון הסמוך בשם “וילה ויאולטה”.
היישוב דרוסקינינקיי הוזכר בפעם הראשונה במקורות ההיסטוריים ב1596 – כתוב שם שהכפר דרוסקינינקיי ניתן לבעלים של אחוזת פרוולקס מר וורופיי. כבר אז תושבי הכפר שמו לב לכח הריפוי של המעיינות המלוחים בצד הנהר נמונס, בעזרתם ריפאו את הפצעים על רגליהם. מתקופה זו מוכרת שושלת של רופאים עממיים בשם סורוצ׳יי (סורמסצ׳יי, סוראוצ׳יי) שמקור שמם בא מהמלה מלח. משמעות המלה “דרוסקינינקס” היא “אדם המתפרנס מייצור או מכירת מלח”.
ב1794 דרוסקינינקיי הוכרזה עיירת מרפא ונופש בהוראתו של מלך פולין סטניסלב אוגוסט פוניטובסקי.
ב1837 הצאר ניקולאי הראשון אישר לפתח את עיירת המרפא שכבר אז התפרסמה באמבטיות הבוץ והמים המינרלים שבה. דרוסקינינקיי ניזוקה קשות במלחמת העולם הראשונה ונבנתה למעשה מחדש ב1930. בתקופת
לדרוסקינינקיי אופייניים בתי מרפא ונופש בסגנון ארכיטקטורת נופש מיוחדת למקום, בנוים עץ ברובם. בניית הוילות במקום החלה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה והואצה ביותר לפני מלחמת העולם השניה.
אורחי עיירת הנופש יכלו כבר ב1930 להנות מקפה של בוקר במרפסות החדרים הצופים לנהר הנמונס הזורם לרגלי הסנטוריום. לצערנו לא נשארו נתונים על האדריכל שתכנן את הסנטוריום – מבנה בולי העץ הגדול ביותר בעיירה. בכל אופן זהו מבנה שבו כדאי גם היום לנפוש, לא רק בגלל מיקומו המעולה המבטיח רוגע אלא גם בגלל האדריכלות המיוחדת. מבנה הסנטוריום בצורת “T”, בעל שתי הקומות המוקף בצמחיה רבה נמצא בחלק ההסטורי של העיירה. המבנה מרשים ביותר כשנמצאים מולו ורואים את ארבעת העמודים המסיביים המחזיקים את הגג הדו שיפועי (פרונטון) הנמצא מעליהם.
בזמן שיפוץ המבנה עוצבו בקומת הקרקע חלונות זכוכית גדולים (ויטרינות) הפותחים למבקרי הסאונה את הנוף לנהר הנמונס אך אינם מתאימים לאלמנטים ארכיטקטוניים אחרים של מבנה העץ. במקום שונו גם פרטים רבים אחרים של הסנטוריום אך נשמר הייעוד המקורי לשמו הוקם. כיום פועל בו מלון “וינגיס” ולקומלקס שייך גם המלון הסמוך בשם “וילה ויאולטה”.
