כבר בתקופה ההיא גילו אנשי הכפר את כוח המרפא שבמעיינות המלוחים סביב הניימן, והשתמשו בהם בכדי לרפא את רגליהם הפצועות. יש אף מידע על שושלת רופאים עממיים בשם סורוטיס (סורמייסטיס, סוראוטיס). משמעות המילה “דרוסקינינקאי” נובעת מלשון “דרוסקה”, “מלח” – מדובר באדם העוסק בייצור מלח או מסחר בו. מספר בתי ההבראה שפעלו בתקופה שבין המלחמות, יחד עם האופי הארכיטקטוני שלהם, נותן לנו אפשרות לדמיין את אותם הבקרים העצלים עם כוס קפה במרפסת החדר, עם נוף לניימן הזורם לו למטה – פינוק שהיה זמין לאורחי עיר הנופש דרוסקינינקאי כבר בסביבות השנה 1930.