פלנגה, אחד היישובים העתיקים ביותר בליטא, הייתה עיר הנמל החשובה ביותר במדינה במאה החמש-עשרה עד השבע-עשרה. בשנת 1824, כאשר עברה העיר לבעלותו של קולונל בצבא הצאר, הרוזן מיכאל טישקביץ’, הגבירה ההפיכה לעיר נופש את קצבה. הרחובות ויטאוטו, דאריאאוס איר גירנו, באסאנביצ’אוס הפכו להיות מרכזה החדש של העיר, כאשר האחרון מבינם נהיה לשדרה הראשית. אדריכלות העיר החדשה, עשוית עץ ברובה, השתלבה באופן הרמוני בטבע הציורי של רצועת החוף. מגמה זאת המשיכה גם בין שתי מלחמות העולם. וילת העץ “ויידילוטה”, מועדון הקצינים, תחנת האוטובוסים הישנה בפלנגה ואתרים אחרים הכלולים במסלול מזכירים לנו דיוקן קצת שונה של העיר.